מחוז וויקלו נקרא "הגן של אירלנד" ולא בכדי. הוא שופע נהרות ואגמים, רכס הרים מרשים, מסלולי הליכה מדהימים ביופיים, פסטיבלים מרגשים והמון שרידים תקופתיים מעניינים.
שני האגמים הגדולים – האגם העליון והאגם התחתון (Upper Lake and Lower Lake), המסמנים את גבולות העמק, העניקו לו את שמו – Glendalough בגאלית, משמעו "העמק בין שני האגמים".
עמק גלאנדלוך נמצא בתוך הפארק הלאומי של הרי ויקלו הכולל, בין היתר, מסלול הליכה ארוך על רכסי הרים החושף בפני המטיילים עולם שלם של נופים עוצרי נשימה ויכול להימשך עד 10 ימים, אם במקרה החלטתם ללכת לכל אורכו.
אבל הפנינה האמיתית והנסתרת של הפארק, היא כאמור גלאנדלוך – העמק שבין שני האגמים.
מידע כללי
איפה ישנים?
קיימות מספר אפשרויות לינה באזור: בתי מלון מפנקים, אכסניות פשטות ונוחות, או מגורים בבית משפחה מקומית, המתגוררת בכפר הסמוך לפארק.
איך מגיעים?
מחוז ויקלו שוכן דרומית לדבלין ואפשר להגיע בקלות לפארק באמצעות רכבת או אוטובוס מדבלין לעיירת הנופש בריי (Bray), משם אפשר להמשיך ברכב, או באוטובוס אל הפארק.
נסיעה ברכב שכור מקצרת את זמן ההגעה, מפני שמדובר במרחק של כ- 50 קילומטרים מדבלין, כך שהנסיעה נוחה, מהירה ושווה את המאמץ.
מה לוקחים?
בסמוך לעיר הנזירים העתיקה, תמצאו את מרכז המבקרים של הפארק, שם תוכלו לרכוש במחיר סמלי מפות למסלולים השונים באתר. כדאי לארוז לכם תיק קטן עם אוכל לדרך ולא לשכוח מעיל גשם – גם אם אתם באים בקיץ. מעבר לכך, אין דגשים מיוחדים לטיול במקום.
עיר הנזירים – Monastic City
גולת הכותרת של המקום היא "עיר הנזירים" – חורבות יישוב עתיק, שבעבר הרחוק גרו בו נזירים בלבד. המקום מכיל בית קברות עתיק, מבני מגורים מעניינים, כנסיות ומגדלים וטיול בו כולל מספר מסלולי הליכה ברמות שונות, מתוכן אפשר לבחור לפי רמת הטיול המתאימה, או לפי האטרקציות שלאורך הדרך, או גם וגם. אם אתם מחפשים אוויר צלול וטבע מתפרץ – זה המקום בשבילכם.
העיירה מימי הביניים נוסדה לפני יותר מ-1500 שנה ויש בה כמה כנסיות, בית קברות עתיק, קתדרלה ומגדל עגול ייחודי, המתנשא לגובה מעל בנייני הישוב. בימים ההם, האזור היה עשיר ביערות וקרקעות פוריות, שסיפקו לתושבים יבול חקלאי עשיר ולחיות הבר – מקום מגורים ומקור למזון. חיי הנזירים היו מסונכרנים להפליא עם הטבע – הם השתמשו בצמחי מרפא, תבלין ומאכל. הם ייצרו מקליפת עץ אלון דיו שחור ובגזעים השתמשו למקור אנרגיה.
שער העיירה היה פתח הגישה מבעד לחומות האבן של העיירה והוא מהווה שריד נדיר מימי הביניים, ברמת שימור גבוהה. מבנה השער מרמז שאולי נהגו להושיב שומר בראשו בימים עברו. המגדל העגול נבנה בין השנים 900 ל-1200 לספירה. גובהו 30 מטרים והוא שימש, קצת כמו מגדל המואזין של ימינו, לקרוא לנזירים לתפילה וכן למטרות הגנה. הדלת המוגבהת אפשרה כניסה למגדל רק בעזרת סולם, כך שבמקרה של ניסיון פלישה, נהגו למשוך את הסולם כלפי מעלה כדי להקשות על הפולשים.
הקתדרלה של העיירה נבנתה כנראה במאה העשירית לספירה, אך בחלוף השנים נוספו לה אלמנטים וקישוטים נוספים. זוהי הכנסייה הגדולה ביותר מתקופת ראשית הנצרות באירלנד והיא בנויה בצורה מפוארת ומרשימה, במיוחד בהתחשב במגבלות התקופה שבה נבנתה.
כנסיית סיינט קווין, או "המטבח של סיינט קווין" (כנראה בגלל שהיא קטנה יחסית) נבנתה במאה ה-12 לספירה והיא הכנסייה היחידה באתר שנשמרה בשלמותה, כולל גג אבן תלול ועליית מדרגות קטנה עם חלונות.
מקם נוסף הוא אבן הצבאים – אבן שטוחה, שבמרכזה חור גדול. האבן כנראה שימשה לטקסים דתיים, או לטחינת הדגנים, אך תהילתה באה לה דווקא מסיפור אגדה מעניין, על אחד העובדים של סיינט קווין, שאשתו נפטרה במהלך לידת תאומים. האיש האומלל ביקש עזרה מסיינט קווין והאחרון החל להתפלל למענו. לאחר תפילותיו של הקדוש, החלה להגיע ממעמקי היער איילה. זו הגיעה בכל בוקר והשאירה כד מלא חלב טרי עבור התינוקות היתומים מאם וכך הם ניצלו. מאז האבן שימשה תחנה לצליינים הנוצרים באירלנד.
האגם העליון והאגם התחתון – Upper Lake and Lower Lake
בתום הסיור בעיר הנזירים, תוכלו להמשיך בשביל המוביל אל האגם התחתון. מדובר באגם קטן יחסית ויש שיאמרו שגם לא מרשים במיוחד, בייחוד אם משווים אותו לאחת האטרקציות המרכזיות בעמק – האגם העליון.
הליכה של כרבע שעה מסביב לאגם הקטן, תוביל אתכם לכיוון האגם העליון, שם תמצאו כמה דוכני מזון, שירותים, חניון מסודר והמון מקום לפיקניקים, כך שאם אתם מטיילים בהרכב משפחתי מדובר בלוקיישן מושלם.
החוף הקטן והיפה של האגם אסור לרחצה בגלל קיומם של צוקים תת מימיים. כמו כן, למים יש צבע חום-שחור כהה, שאינו מושך במיוחד לשכשוך במים. יחד עם זאת, מקור הצבע אינו בחומרים מזיקים, או רעלים, אלא פשוט סחף של מים בוציים בעקבות הגשמים. מראהו המרהיב של האגם העליון נוצר בזכות הגבעות וההרים הסלעיים המקיפים אותו, שנוצרו על ידי הקרחונים בתקופת הקרח, מה שמוסיף לקסם והמסתורין של המקום.
לצד האגם העליון תמצאו את מפל פולאנאס (Poulanass waterfall) הקטן והיפה, מוקף ביער אלונים קסום, ירוק ושופע. המפל נשפך מתוך נהר פולאנאס (Poulanass river) היוצר בריכות טבעיות קטנות ואשדות קטנים.
תוכלו להמשיך לאורך הנהר, לפנות ימינה ולהיכנס אל תוך יער עבות של עצי אשוח. מנקודה זו, תגלו שהשביל בנוי כמעט לכל אורכו בצורת מדרגות, עשויות קורות ישנות של פסי רכבת, מה שעוזר להליכה בטוחה, במיוחד אם יורד גשם.
לאחר טיפוס תלול, יציאה מתוך היער והגעה אל ראש הגבעה, תגיעו לתצפית נפלאה על האגם התחתון ועיר הנזירים, אם כי בהמשך תוכלו להגיע לתצפית מרהיבה אף יותר, שתספק לכם נוף מושלם אל שני האגמים וכל מה שביניהם.
החי והצומח בחלק המיוער של העמק ועוד כמה הפתעות
מינים רבים של חיות בר קבעו כאן את ביתם וסביר להניח שטיול ברחבי העמק יפגיש אתכם עם עיזים, איילים וציפורים. האזור עשיר בשיחי אברש, אדמת כבול וקרחות יער ונראה במיטבו בתחילת הסתיו, כאשר האברש מכסה את כל היער במרבד של פרחים סגולים.
תצורות הסלע בגלנדלוך מרשימות ומסקרנות, עשויות גרניט מכוסה בעצי היער וצפחה, מכוסה בשטחי מרעה ירוקים. הרקע המושלם לטרק בהרים.
בצידו הנגדי של האגם העליון ממוקם כפר הכורים miner's village – כפר זה היה פעיל למשך 150 שנה מראשית המאה ה-17 וכיום הוא כבר נטוש, אבל מעניין לבקר בו ולראות את שרידי המבנים ואת המכונות וכלי העבודה בכבדים, שנותרו במקום.
בסך הכל ישנם תשעה שבילי הליכה מסומנים בעמק, המתוחזקים על ידי רשות הפארק הלאומי של הרי וויקלו. כל אחד מהם יוכל לקחת אתכם למסלול קצת שונה, ברמת מאמץ אחרת ולאפשר לכם להכיר את האזור המופלא הזה מזווית קצת שונה.
תוכלו למצוא במחוז ויקלו, קרוב לעמק גלנדלוך, כפרים מעניינים, המשמרים מסורות עתיקות, חלקם מציעים אירוח כפרי ביתי, מסעדות, תערוכות אמנות ועוד.
