במשך שנים החשיבו בעולם את האוכל האירי למטבח צנוע ופשוט שמורכב מתפוחי אדמה וכרוב. אלא שעל כרי הדשא הטריים, אלפי כבשים רועות ולהן בשר טעים להפליא. דגי הסלמון מהנהרות הגדולים ידועים באיכות ובטריות המצוינים ומה לא נאמר על הבירה האירית הכהה והוויסקי המשובח? מולדת תפוחי האדמה והמבטא שובר השיניים היא מקום של אוכל כפרי פשוט, אבל עשיר, מלבב ונדיב – בדיוק כמו האיריים עצמם. הנה כל מה שחשוב לדעת על אוכל באירלנד.
מהכפר לצלחת – בפשטות ובשפע
שטחי אירלנד ספגו לאורך ההיסטוריה לא מעט מלחמות, תהפוכות פוליטיות וכיבושים, עוד מימי השבטים הקלטיים. ולמרות זאת, דבר אחד נותר כאן יציב וקבוע – האוכל. האירים הצליחו לשמור לאורך הדורות על המסורת הקולינרית שלהם וגם היום הם מתפארים באוכל מושקע אך פשוט, שמגיע מגידולי השדה והבקר, הים והנהרות. השפים הצעירים שלמדו כיצד להשתמש בחומרי הגלם האיריים, יצרו מהם קולינריה מפוארת לאניני טעם וכיום מונגשים הטעמים והמצרכים האותנטיים בכל פאב, מסעדה ודוכן רחוב, כשרוב המנות הופכות ללהיטים בקרב התיירים.
אחת ממנות הדגל של אירלנד, היא ה-Irish Stew: צלי בשר עם בצל ותפוחי אדמה, שמקורו בבקתות הכפריים מפעם, מאותם ימים שבהם בושל הכל בסיר אחד שנהגו לתלות מעל האח הבוער. הארוחה פשוטה להכנה וכמובן משביעה, כשהבשר מתרכך בקלות ואין צורך להמתין שעות. הנזיד האירי היה לפתרון המושלם בעיקר בחורף הקר. אליו עם הזמן הצטרף גם לחם הסודה המפורסם, שמוגש חם בדרך כלל, עם חמאה, ריבה או סלמון. את שתי המנות הללו תוכלו להזמין בכל בית אוכל אפשרי וכמובן להוסיף לעצמכם לסיום גם קפה אירי משובח ומתוק, עם חיזוק של וויסקי וקצפת מעל.
מעבר לאופי הנדיב והחם של האיריים, שכל כך מאפיין גם את המנות המוגשות, קיימת סיבה נוספת לכך שהקדרות השופעות נשמרו כמאכל לאומי: בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19, הכתה מחלת הכימשון ביבולי הירק האיריים וחיסלה את שדות תפוח האדמה שהיו למזון העיקרי של העם. תוך שנתיים הגיעה אירלנד לחרפת רעב ותושביה נאלצו לנדוד ממקומם ולחפש אחר מקורות מזון, או פשוט לגווע ברעב. התקופה שמכונה "הרעב הגדול", הסתיימה רק כשממשלת בריטניה החליטה להיחלץ לעזרתה של אירלנד והקימה מטבחים שבהם הוגשו קדרות מרק ענקיות ותפלות. אם תבקרו בכפרים של אירלנד, תראו לא מעט קדרות מרק ענקיות שכאלה מוצגות לראווה. האירים עצמם אגב, מבדילים (בחצי הומור) בין צאצאים למשפחות שטעמו מהמרק ובין צאצאים למשפחות שסירבו לכך.
גבינה כחולה וחמאה צהובה
אם בעבר הסתפקו המקומיים בבשר הקדירה הפשטני והגס בטעמו, כיום מדובר בהסבה למטבח מודרני עשיר ואופנתי. השפים במסעדות האיריות מתבססים על חומרי הגלם והמנות המסורתיות, אך מקפידים להוסיף רכיבים שקולעים לטעם של האזרחים והמטיילים כיום. אחת הארוחות המסורתיות היא חמאה צהובה שעשויה מרכיבים טבעיים בלבד, המוגשת בכל מסעדה מסורתית. מטעם נוסף הוא הגבינה הכחולה (Cashel Blue Cheese) שהתפרסמה גם מחוץ לאירלנד ונפוצה בכל העולם. גבינה זו (40%) מיוצרת לרוב באופן ידני, מחלב פרות מקומיות. בכל גבינה מושקעות שעות רבות ואפשר למצוא אותה גם בסופרמרקטים.
טעמים מן הים
מאכלי הים באירלנד הם בעלי מקום של כבוד. האירים גאים במטעמי הים שלהם ונוהגים לשלב דגים ופירות ים בכל מסעדה, פאב ודוכן רחוב. הדגה בימים ובנהרות האיריים שופעת מאוד וזהו מזון מקומי עיקרי, מוצלח מאוד בטריות ובאיכות. מעבר לסלמון המעולה, אפשר למצוא גם דג בקלה מטוגן בשמן עמוק בבלילת בצק בירה אירית. אליו מצטרפים גם שרימפס, קלמארי, קוויאר וצדפות טריות.
בשרים, תבשילים ופשטידות
כבר הזכרנו את קדירת הבשר המשובחת ולכן נזכיר שהמקומיים מאוד אוהבים תבשילי קדרה עם בשרי טלה, חזיר ובקר, בתוספת תפוח אדמה, כרוב וירקות שורש. בנוסף הם מאוד אוהבים תבשילים ופשטידות כארוחות על בסיס יומי. לכן את המנות הגדולות והמשביעות הללו תמצאו במגוון עצום של מסעדות, פאבים ושווקים. אפשר למצוא כאן פאי רועים משובח מבשר טחון וגם את הנזיד המסורתי. ארוחת הבוקר המקומית המסורתית נקראת Ulster Fry והיא כוללת בייקון, נקניקיות דם, ביצים, פטריות, עגבניות ולחם מטוגן. מאכל נוסף הוא Colcannon – זוהי מחית תפוחי אדמה עם בצל וכרוב מבושל, מנה שמסתדרת מעולה עם בירת גינס.
אומת אלכוהול משגשגת
ומה קורה בגזרת האלכוהול? אייריש קרים נחשב לפסגת הליקרים וכשמשולבים בו וויסקי, שמנת וקפה, מתקבל התענוג המושלם. האייריש קרים מתבסס על וויסקי אירי משובח וגם הוא כשלעצמו, נחשב למשקה אלכוהולי מעולה ומבוקש. לצד אלה, אי אפשר שלא להזכיר את בירה גינס. כל פאב אירי במדינה (וגם בישראל ובכל העולם) שמכבד את עצמו מגיש אותה ומובן שהיא מתבלטת בשיא השנתי שלה, עם חגיגות "פטריק הקדוש" שבהן נהוג ללגום פיינטים של גינס בקצב. לבירה יש אפילו מרכז מבקרים משלה בתוך דבלין, שבו אפשר להרגיש שאתם נמצאים ממש בתוך פאב מקומי אותנטי. אם אתם באמת קופצים לפאב אותנטי בסביבה, רצוי ללמוד כמה שירי שתייה איריים שיעזרו לכם להשתלב טוב יותר.
מתוקים וקינוחים
האירים לא ידועים בכישרון שלהם למתוקים ולקינוחים ולכן אפשר למצוא שפע של חטיפי שוקולד בסיסיים שעונים על הצורך במתוק. מה שכן קיים כאן ברמה המקומית, הוא סוכריית Yellowman המזכירה טופי ומיוצרת בצפון אירלנד, עוגת פאי תפוחים שמגישות חלק גדול מהמסעדות (בתוספת חמאה אירית, ברור) וריבות מתוקות, בעיקר של המותג המוביל Filligans. אם אתם רוצים להשתתף בצד החווייתי של עולם הממתקים האירי, תוכלו להגיע לסיור במפעל Aunt Sandras שבבלפסט, המייצר שוקולדים, סוכריות ומתוקים. במקום מתקיימות גם סדנאות שוקולד.
אירלנד לצמחונים
למרות שאירלנד היא אומה של הרבה דגים ובשר, לא קשה למצוא בה מענה מגוון ואיכותי לצמחונים. כל מסעדה במדינה מציעה מנות צמחוניות, מסושי וטאפאסים צמחוניים ועד כריכי גבינה דשנים. לרוב תופיע המנה הצמחונית תחת הסימול (V) כך שלא תתקשו למצוא אותה בתפריט. אם אתם נמצאים בעיר קורק (Cork), תמצאו בה מסעדת גורמה צמחונית בשם Cafe Paradiso והיא נחשבת לנקודת חובה לתיירים צמחוניים. אם אתם בדבלין, רשת המסעדות גובידנה היא מקום טוב להימצא בו. במסעדה תמצאו מגוון עצום לצמחונים וטבעוניים, כולל ירקות טריים ובריאים למי שמתגעגע לירק הישראלי הטרי ומתקשה למצוא אותו במסעדות הרגילות באירלנד.
אירלנד לשומרי כשרות
כשרות באירלנד היא נושא מעט בעייתי. האוכל הכשר במדינה יחסית מועט, אבל קיים: ברשת הסופרים SuperValu שמפעילה סניף בפרבר בדרום דבלין (בשם Churchtown) אפשר למצוא מדף אוכל כשר ובמאפייה המפורסמת Bretzel בלב דבלין, אפשר למצוא מוצרים כשרים ואפילו חלות. בנוסף, האיריים האדיבים מאפשרים הזמנות של אוכל כשר למקום האירוח, אם ניתן לספק אותו. חשוב מאוד לדעת שלמרות שוויסקי נחשב למשקה כשר, בפועל הוא איננו כשר. בליקרים עצמם, לחלב אין כשרות. לכן מומלץ לבדוק לפני הרכישה מול הרב המקומי או בית חב"ד בדבלין ובלפסט.
פאבים איריים – מפגש עם התרבות האירית בקורת גג אחת
האירים ידועים כמספרי סיפורים מדהימים בעל פה ולכן קל מאוד להתחבר עם מקומיים בפאב שיספרו לכם סיפור מלא בהומור עם לשון מתגלגלת, אבל באורך מכובד. האנגלים קרי הרוח והמאופקים יותר, נהגו במשך דורות לזלזל בפטפטנות האירית ולכנות את הדברנים האיריים במילה –Paddy. פדי אגב, הוא גם קיצור של השם פטריק וגם שמו של הוויסקי הכי פופולרי באירלנד. אבל גם אם אתם אנשים של שקט ופחות של דיבורים לתוך הלילה, אי אפשר להתעלם מקבלת הפנים המרשימה שתחכה לכם בתוך כל פאב אירי מקומי. הלבביות, החיוך והצחוק, צלילי כוסות הבירה המתנגשות בברכת Cheers (לחיים) והמנות השופעות הם חלק בלתי נפרד מהתרבות האירית ובלתי אפשרי לנתק את הפאבים מהאוכל שלה.
האיריים הם אנשים שאוהבים ליהנות והפאב המקומי הוא נקודת המפגש שלהם בשעות הערב. המקומיים והתיירים נאספים לתוך הפאב, גודשים אותו ומתחילים לחגוג. הבילוי כולל כוסות בירה ענקיות, תבשילי קדרה ופאי רועים, מוזיקה אירית ברקע, שירים וריקודים. חשבתם שהטברנה ביוון היא חוויה? את המראה הזה אסור לכם לפספס! צריכים פעם אחת לפחות להיות בתוך מסיבת לילה שכזו כדי לחוות את האנרגיה, המוזיקה הסוחפת והתרבות האירית התוססת בשיא תפארתם.
חלק גדול מהמטיילים אף יאמרו שהפאבים הם מקום מומלץ יותר לארוחה מהמסעדות. הם זולים יותר והאווירה והעניין בהם טובים בהרבה. יחד עם זאת, תפריט הפאבים בדרך כלל מצומצם יותר ואף חוזר על עצמו ברוב המקומות. מעבר לזה כדאי לדעת שכמו בכל אירופה, גם אירלנד הולכת לישון די מוקדם ולכן מטבחי הפאבים נסגרים לכל המאוחר בשעה 21:00. לכן את ארוחת הערב, איפה שלא תאכלו, רצוי לאכול כבר לפני כן.
