חיי הלילה של אירלנד הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית. למעשה, קשה מאוד לבקר באירלנד בלי להיות שותפים לחיי הלילה המרשימים והמפותחים שלה ומדובר באחת החוויות האנרגטיות והתוססות ביותר באירופה, בשעות של אחרי השקיעה. אירלנד מתגאה במסורת האלכוהול שלה ומוכיחה זאת על פני מאות אלפי פאבים הפזורים בכל רחבי המדינה, מועדוני לילה מצוינים בערים המרכזיות וגם שלל מופעי רחוב, הופעות תיאטרון, נגנים וזמרים בהופעה חיה ועוד. לפניכם כל מה שחשוב לדעת על סצנת חיי הלילה המדהימה של אירלנד.
הפאבים האיריים
תרבות הפאבים האירית חוצה דתות, מחוזות, מגזרים חברתיים ודעות פוליטיות. היא משותפת לכל האירים באשר הם. המילה "פאב" (Pub), לקוחה מהביטוי האנגלי "פאבליק האוס" (Public House) – בית ציבורי. ואכן באירלנד מדובר במקום ציבורי, עוד הרבה מעבר למשקאות שלו. זהו המקום שבו אנשים נפגשים, נאספים, מדברים ואפילו משתדכים, מצביעים בבחירות מקומיות ובעבר גם נולדו כאן מאבקי מחאה. הפאבים משתנים מעט לפי קהל הלקוחות והאזור שבו הם נמצאים. חלקם יהיו עתיקים במראה, על טהרת העץ והמוזיקה האירית העממית ואילו חלקם יהיו אופנתיים וטרנדיים, במראה ובאווירה מודרניים. הסוג הראשון הוא זה שמושך בעיקר את התיירים מטבע הדברים, אבל כדאי לספוג את שני הסוגים. הפאבים פתוחים גם לאורך היום ומציעים מאכלים שונים לצד האלכוהול. אולי אלה שעות הפתיחה הארוכות והעובדה ששתייה היא חלק בלתי נפרד מהאיריות, אבל לחלק גדול מהאירים יש בעיה של שתיית יתר. למעשה, מדד צריכת האלכוהול ליום באירלנד הוא השני בעולם, כשהמשקאות הנמכרים ביותר הם בירה גינס המפורסמת שהאירים מתפארים בה ומותגי הוויסקי הנחשבים: בושמילס וג'יימסון.
הפאבים באירלנד הם מוסד שקיים כבר יותר מאלף שנים. באופן מסורתי, הפאב, הכנסייה ומגרש הכדורגל הם שלושת המקומות הכי משמעותיים להתאספות חברתית במדינה. האיריים עצמם בקושי שותים בבית ומעדיפים לעשות זאת בפאב הקרוב לביתם. רוב הפאבים קרויים על שם הבעלים הנוכחי או הקודם. לפעמים גם על שם הרחוב בו הם ממוקמים.
חיי הלילה בדבלין
דבלין היא עיר צעירה ותוססת, שמחצית האוכלוסייה בה טרם חגגה יום הולדת 30. ולכן זה לא במקרה, שהבירה האירית המשובחת היא יעד חובה לצעירים ולבליינים. העיר מציעה אינספור מועדוני לילה, כמובן לצד הפאבים המשובחים ומאופיינת באווירת ערב תוססת, חיה ואלגנטית. חשוב להתלבש יפה לבילוי הלילי באירלנד, לחייך לסביבה ולהשתחרר מבחינה חברתית. בדבלין קרוב לוודאי שהמקומיים כבר ייגשו לשוחח איתכם מיוזמתם. חייכו – זה דבר טוב! תוך כמה דקות כבר תרגישו חלק בלתי נפרד מהמקום.
סצנת חיי הלילה בדבלין מתחילה מוקדם, לרוב מהשעה 18:00. הפאבים בדרך כלל פתוחים עד 23:30 במהלך השבוע ואיתם גם המסעדות, אך בשישי ושבת הם נסגרים בשעה 00:30, במקביל לשעת הסגירה של המועדונים. מועדוני העיר יישארו פתוחים עד 2:30-2:00 לפנות בוקר. החריגים הם מועדוני רחוב ליסון, שנשארים פתוחים עד השעה 5:00 בסופי השבוע.
הלב הפועם של חיי הלילה הדבלינאים הוא רובע טמפל בר, שבו תמצאו מבחר עצום של מועדונים, פאבים, מסעדות ומוקדי תרבות. המקום מתמלא בקהל עצום של צעירים ומבוגרים כאחד מידי ערב וברוב המקומות ניתן למצוא הופעות חיות, מוזיקת רוק, מוזיקה אירית עממית, תערוכות ומופעים שונים. רחוב נוסף ומעולה הוא גרפטון שמתמלא במקומיים שבאים לשתות אחרי הצהריים, עם סיום יום העבודה ומשם ממשיכים לאחד המועדונים. גם דאם סטריט ורחוב ג'ורג' עמוסים ותוססים, אם כי הפאבים שלהם מעט שקטים יותר והמסעדות ברובן קטנות יותר. מעבר לכך, איכות המזון עולה והמחיר יורד. בנוסף תמצאו כאן גם בר-קוקטיילים רבים ואופנתיים. במועדוני העיר אגב, מנגנים בעיקר מוזיקת מיינסטרים.
חיי הלילה בבלפסט
עיר הבירה "השנייה" של אירלנד, היא בלפסט הממוקמת בצפון אירלנד. העיר מציעה מגוון עצום ומשובח של פאבים, מועדונים, תיאטראות, הופעות חיות ועוד המון! בכל פאב שכונתי קטן, תמצאו תפריט עצום של מאכלים ומשקאות ותוכלו גם ליהנות ממשחקי סנוקר. הבלפסטים מתעוררים לחיים כבר עם סיום יום העבודה ויוצאים לבלות ועל כן הפאבים שלהם נחשבים למוקדי בילוי משפחתיים. קל למצוא כאן בין כל הגברים המעונבים והנשים המתוקתקות שסיימו את יום העבודה גם ילדים שמתרוצצים בין שולחנות הפאב הענקיים. קבלו את הדבר בהבנה.
בלפסט היא עיר אירית גאה, שהפאבים בה פתוחים תמיד, ללא תלות בעונה ובאווירה ידידותית במיוחד. המקומיים שנוהגים להיפגש בפאב אחר הצהריים, ימשיכו לפעמים למועדוני הריקודים שפתוחים עד שעות הלילה הקטנות. אפשר למצוא כאן את הבירה הכהה האופיינית והטובה, את הוויסקי המשובח וגם נשנושים כמו בשר, דגים, פירות ים ופלטות מטוגנים. בחלק גדול מהפאבים, אפשר להזמין גם ארוחות מלאות. הפאבים מורכבים כך שכל חלל או אזור מוקדש לדבר מה אחר: טלוויזיה, אזור סנוקר, אזור הבר והספות שמהוות את המוקד למפגש חברתי מעניין.
אם אתם מבלים מחוץ לבלפסט, ייתכן שתמצאו פאבים שהכניסה אליהם לא מותרת בין השעות 16:00-14:00, על אף שאתם מזהים תנועה של לקוחות בפנים. הסיבה לכך היא חוק ישן, שאילץ את הפאבים לסגור בין השעות שתיים לארבע. החוק גם קובע, שאם הלקוח נכנס לבר עד השעה 14:00, הוא מורשה להישאר, אך הפאב מצידו חייב לעצור כניסה של מבקרים חדשים. ולכן השעות שלפני שתיים בצהריים, מכונות בפאבים "השעות הקדושות".
תרבות האלכוהול באירלנד
בכל אירלנד חיי הלילה הם מאוד עשירים. אפשר לבלות במגוון רחב של מופעים, קונצרטים, הצגות תיאטרון ועוד. הפאבים לרוב מנגנים מוזיקה מקומית עכשווית ובכל מסעדה ניתן למצוא אוכל אירי מעולה, לצד בירה חלומית. תרבות השתייה האירית היא חלק בלתי נפרד מהאופי המקומי ויש לה סממנים חברתיים מובהקים. בשל כך, המוזיקה במקומות הבילוי בדרך כלל תהיה בעוצמה נמוכה ויש עליה פחות דגש. מה שבולט בעיקר, הוא השיחות החברתיות שמתרכזות סביב המשקאות על השולחן.
כל בית אלכוהול מתקשט בשולחנות עץ ענקיים, אבל האיריים לא נוטים להגיע אליהם לפני שהם קונים בבר פיינט. מכיוון שישראלים שנכנסים למסעדה או לפאב יחפשו קודם כל את הכיסא, המקומיים יזהו אותם בקלות רבה. אם זיהו אתכם והתפנו לשוחח איתכם, אל תילחצו. האיריים הם אנשים אדיבים, רגועים ופטפטנים. הם מאוד אוהבים את הקשר בין אלכוהול לחיי חברה ולא מחפשים לריב איתכם.
בפאבים של אירלנד נוהגים להרים כוסית לרגל לידה, חתונה, לזכר המתים, לימי הולדת, קידום בעבודה וכל סיבה משמחת אחרת. זהו המקום המושלם לצפייה באירועי ספורט חשובים. ומעבר לכך, זהו המקום שבו מוטמע החותם החברתי שלכם: תייר ששותה עם המקומיים תמיד יוזמן למשקה, משום שבדרך כלל אחד מהחבורה ניגש לבר ומזמין סבב משקאות לכולם. מכאן והלאה, כל אחד בתורו אמור לגשת לבר ולהזמין את המשקאות. הדבר נקרא: "להגיע לסיבוב שלך". זכרו מתי תורכם כדי להימנע מאי נעימויות. האירים אמנם שותים המון, אבל הזיכרון שלהם חד.
האירים נוהגים להביא לשולחן קנקן מים בטמפרטורת החדר כתוספת לוויסקי שהוזמן. באירלנד לא נהוג לבקש קרח למשקה האלכוהולי שלכם ולא רק שידעו מיד שאתם זרים, אלא שהזרות שלכם גם במידה מסוימת תישמר. לתפיסתם של האירים, קרח מקלקל את האלכוהול המקומי, המופק ממי מעיין ושעורה. הוא משנה את טמפרטורת המשקה ומבטל את הארומה שלו. מעבר לכך, קרח בוויסקי לאחר אסון הטיטאניק (שכידוע, התנגשה בקרחון ועל סיפונה אירים רבים שנהרגו), במיוחד בצפון אירלנד, מבטא מזל רע.
ולכן התנאי של האירים לשתיית אלכוהול הוא עם מים בצד, או בלי מים בכלל. ברוב המקומות תמצאו מים מינרלים מהאי איילה – אחד המוצרים הכי מפורסמים באירלנד. למעשה, המים הללו מגיעים מאותו המעיין שבו משתמשים כדי לייצר את הוויסקי האירי. הברמנים ומומחי האלכוהול באירלנד ישמחו לספר לכם על 600 אלף השנים שבהן מי הגשמים של האוקיינוס האטלנטי עושים את דרכם לאדמה ולשכבות הסלע הרבות, כך שהם מקבלים טעם מיוחד. יש האומרים שהארומה של המים המינרליים האלה אפילו מזכירה את זו של הוויסקי. צבע המים אגב, הוא חום בהיר.
ויסקי באופן כללי הוא המשקה האהוב על האירים ובגאלית אירית, פירוש המילה ויסקי הוא "מי החיים". אם תשאלו אותם, הם גם יספרו לכם שהוויסקי הועבר לראשונה על ידי נזיר אירי ממחוז אנטרים שבצפון לסקוטלנד, לפני כ-500 שנים. בסקוטלנד, הוא הופיע באותו אי בשם איילה (ISLE OF ISLAY) השוכן בין סקוטלנד לאירלנד. האירים גם כותבים את המילה באותיות WHISKEY, לעומת הסקוטים שכותבים זאת WHISKY. לפי האיות, תוכלו תמיד לדעת את מקור המשקה בפאב.
בסיום הערב, נהוג לתת טיפ רק אם ישבתם סביב השולחן וקיבלתם שירות. השכר האירי הוא הוגן (מעל ל-40 ₪ לשעה) כך שאין צורך לתשר את המלצר או הברמן אם הזמנתם ישירות מהבר.
בשורה התחתונה
האירים הם עם שמח, בליין וחובב אנשים ואלכוהול. להבדיל מהשכנים האנגלים והסקוטים, הם אנשים מוחצנים, שאוהבים חברה ואנשים חדשים ונהנים משיחות טובות וארוכות. הם אוהבים לספר סיפורים ארוכים ואם יש לכם סבלנות, קרוב לוודאי שתסיימו את הערב עם כמה חברים טובים מאוד להמשך הטיול ובכלל. למרות הקשר שבין אלכוהול לאלימות, האירים אינם אנשים אלימים כלל באופיים והם אדיבים ונדיבים, מאוד נהנים לארח תיירים במגרש הביתי שלהם. הם ישמחו תמיד להמליץ לכם על מסעדה ומסיבה טובה בסביבה או על מופע תרבות שווה. הם מתגאים במשקאות המפוארים ובאוכל העממי שמוגש בנדיבות. למרות חיי הבליינות, באירלנד לא נהוג לבלות כדי להתפרע. להימצא שיכורים בציבור זו עבירה על החוק וכמובן שחשוב לציית לחוקים במלואם, על אחת כמה וכמה להימנע לחלוטין משתייה ונהיגה.
גם הפסטיבלים האירים הם סיבה למסיבה ואם אתם נוחתים באירלנד בחודש מרץ, אל תחמיצו את חגיגות יום פטריק הקדוש המיוחדות. ביום זה, נוהגים האירים להזרים בירות בשפע נוסף על הלבוש הירוק והכובעים הססגוניים. אירוע נוסף הוא ה-Tradfest שמתקיים מידי שנה בסוף ינואר בדבלין ובו אמנים איריים רבים מופיעים באוויר הפתוח.
